אלדן מטעני אלפיים בע"מ נ' פרחי ואח'

פסק דין (כנגד הנתבעת 3)

בפני תביעה כספית.

התובעת הינה חברה אשר עיסוקה במתן שירותי שילוח בינלאומי, שירותי עמילות מכס ושירותים נילווים. הנתבעת 3 הינה חברה אחות לנתבעת 2 ושתיהן בשליטת הנתבע 1. לנתבע 1 99.9% ממניות הנתבעת 3 והיא מחזיקה ב 100% ממניותיה של הנתבעת 2.

הנתבע 1 מצוי בהליכי פש"ר ולפיכך עוכבו הליכים במסגרתה של תביעה זו כנגדו ואילו הנתבעת 2 מצויה בהליכי פירוק ומשכך עוכבו אף הליכים כנגדה.

פסק הדין עוסק איפוא אך ורק בנתבעת 3.

התובעת טוענת כי ביום 24/7/11 חתמה הנתבעת 3 על המחאת זכות בלתי חוזרת ע"ס 950,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לטובת התובעת וזאת מכספי תמורה אשר יתקבלו ממכירת נכס מסחרי ברח' בן גוריון 22ב בהרצליה, שהיה בבעלותה באותה העת. התובעת טוענת כי המחאת הזכות נחתמה על מנת לשמש כבטוחה עבור התובעת, כי הנתבעות תסדרנה חובותיהן כלפיה. כיוון שכך, אף צוין על גבי המחאת הזכות כי הנתבע 1 מודה שהוא עצמו חב אישית בפרעון החוב לתובעת. התובעת טוענת כי היא החלה במו"מ לרכישתו של אותו נכס מסחרי עם הנתבע 1, אך זה הודיע לבסוף כי קיבל הצעה משתלמת יותר עבור הנכס ומיאן לפרוע את החוב האמור, בהמחאת הזכות.

התובעת טוענת כי ביום 31/8/11 נרשמה הערת אזהרה בטאבו לגבי הנכס האמור בהמחאת החוב נשוא התובענה לטובת צד ג' – חברת וונדי בנין והשקעות בע"מ והערת אזהרה לטובת בנק הפועלים. התובעת טוענת כי הנתבעת 3 הפרה את התחייבותה כלפי התובע ומכרה את הנכס לצד ג' מבלי שתעביר את כספי התמורה, כאמור בהמחאת הזכות, לידי התובעת ומשכך זכאית התובעת לתשלום מלוא הסכום הנקוב בהמחאת הזכות בסך 950,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מכירת הנכס ועד למועד התשלום המלא בפועל ומכאן תביעתה שבפני.

הנתבעת טוענת כי המחאת הזכות נחתמה כבטוחה להשבת כספים שישולמו בידי התובעת עבור הנכס, אם תרכוש את נכס המקרקעין האמור בהמחאת הזכות ואילו רכישת נכס המקרקעין הותנתה בכניסתה של התובעת כשותפה בפעילות הנתבעת 2. לטענת הנתבעת 3, הצדדים פעלו לצורך קידום הליך המכר לתובעת, אלא שנציג התובעת ניתק כל קשר עם הנתבעים ובכך גרמה לנתבעת 2 להיוותר בלא יכולת לפרוע חובותיה שהיו נפרעים אם אכן היתה התובעת רוכשת את הנכס ומזרימה כספים לפעילות הנתבעים. לטענת הנתבעת 3 המחאת הזכות היתה נכנסת לתוקפה, רק אם התובעת הייתה רוכשת את הנכס מכספה ומאחר והתובעת לא עשתה כן ואף לא נכנסה כשותפה לעסקי הנתבעים תוך הזרמת כספים, אזי המחאת הזכות בטלה ומבוטלת ויש לדחות את תביעת התובעת כנגדה.

דיון :

הוראותיו של חוק המחאת חיובים תשכ"ט 1969 קובעות כדלקמן :

"1.(א)זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה.

(ב)ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או מקצתה, ויכול שתהיה מותנית או על דרך שעבוד."

במקרה אשר בפני עומדת התובעת על קבלת זכותה בהתאם להמחאת זכות נשוא התובענה אשר נערכה ביום 24/7/11 בין הצדדים. הנתבעת טוענת כי המחאת הזכות היתה מותנית בשני תנאים – האחד הינו רכישת נכס המקרקעין בו דובר בהמחאת הזכות בידי התובעת עצמה ואילו האחר הכרוך בו היתה כניסתה של התובעת כשותפה בעסקי הנתבעים והזרמת כספים לעסקים אלו.

התובעת הציגה בפני בית המשפט את המחאת הזכות נשוא התובענה (ת/4). ובה נאמרו הדברים הבאים אשר מפאת חשיבותם יצוטטו להלן : "הנני הח"מ דוד פרחי בעליה של חברת השקעות פרחי אחזקות (להלן:"החברה") שהינה הבעלים של נכס מסחרי, שהינו שטח משרדים ..... ממחה בזאת בהמחאה גמורה ומוחלטת ובלתי חוזרת את זכותי ו/או את זכות החברה לקבל מתוך מכירת הנכס כספים , לטובת חברת אלדן מטעני 2000 בע"מ...

המחאת זכות זו הינה עד לסך של 950,000 ₪ , הוא סכום החוב אותו אני חייב כיום לאלדן מטעני 2000 בע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית על הסך הנ"ל עד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתנת בזאת עדיפות ראשונה להמחאת זכות זו ורק לאחר ביצועה המלא, יכנסו לתוקף המחאות זכות ו/או הוראות נוספות אשר ניתנו או ינתנו על ידי.

אני מצהיר כי אין כל מניעה, עובדתית ו/או משפטית, למתן המחאת זכות זו וכי ההתחייבות המפורטת בה אינה סותרת כל התחייבות אחרת."

מתוך המחאת הזכות שהנתבעת 3 לא התכחשה לתוכנה עולה כי קיים חוב של הנתבע 1 בסך 950,000 ₪ וכי לפרעונו ממחה הנתבעת 3 את זכותה לקבלת כספי תמורת מכר של נכס מקרקעין המצוי בבבעלותה. עדי התובעת מר אדם בר לב ומר צביקה נוימן הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם (ת/1 ות/2) ובהם אישרו כי לצורך הבטחת החזר חובם של הנתבעים נחתמה אותה המחאת זכות. עוד אישרו העדים כי אכן נערכה הצעה מטעמה של התובעת לרכוש בעצמה את נכס המקרקעין נשוא המחאת הזכות, אך הנתבע 1 הוא זה אשר הודיע להם כי ברשותו מציע אחר במחיר טוב יותר. עדותם של עדי התובעת כלל לא נסתרה, אף לא בחקירה נגדית אשר הנתבעת 3 ביכרה שלא לחקרם. באין ראיה לסתור, הרי שהוכח קיומה של המחאת הזכות ככתבה וכלשונה.

בהמחאת הזכות עצמה לא מצוי כל תנאי מהתנאים הנטענים בידי הנתבעת 3.

הפסיקה שנתה בעניין זה כי מי המעלה טענות בדבר "זכות מותנית" בכל הנוגע להמחאת זכות, עליו לבסס טענתו מבחינה עובדתית. הטוען כי ההמחאה בטלה חייב לטעון ולהוכיח את העובדות הנחוצות לביסוס הטענה כי הסכם ההמחאה מחוסר תוקף. ככל שלא נעשה כן, יש להעמיד את הסכם המחאת הזכות על כשרותו ולדחות את הטענות בדבר תוקפו.